הי, אני ארזה

בדצמבר 1995 פרץ לי הדיסק. 

בהתחלה לא ידעתי שזה מה שקרה. לא שמעתי על זה אף פעם והייתי צעירה יחסית וחזקה, ניהלתי אורח חיים אינטנסיבי עם שני ילדים קטנים, תוך כדי עבודה במשרה מלאה ולימודים באוניברסיטה. המשכתי (לנסות) להתנהל כרגיל למרות הכאבים. 

ההתעלמות לא עזרה. להיפך. תוך ימים אחדים התפתחה לי דלקת חמורה והכאבים בהתאם. גם מגבלת התנועה.

רופא רשם לי כדורים נוגדי דלקת ושלח אותי לפיזיותרפיה. שם קיבלתי טיפול שנקרא מתיחות. לא מה שאתם חושבים…. באותה תקופה טיפול מתיחות היה למעשה מיטה שהמטופל נקשר עליה: פלג גוף עליון מתחת לבתי השחי ופלג גוף תחתון מעל האגן. ואז מפעילים את המיטה ומנסים להפריד…. כן… ממש כמו אינקויזיציה 🙂

המטרה הייתה טובה – ליצור ריווח בין החוליות. התוצאה, במקרה שלי לפחות, הייתה שאיבדתי תחושה לכל אורך רגל ימין. 

חודש שכבתי במיטה עם רגל משותקת שלא נשמעת לי. לקח הרבה זמן וכשהצלחתי לאט לאט להחזיר שליטה על הרגל ולעמוד, היו הרבה תנועות שאבדו לי. לא היו קיימות יותר מבחינתי.

במשך שנה הייתי בטיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים. לאט חזרתי לעצמי. הרגישות כמובן נשארה. ועדיין לא יכולתי ולא העזתי לחזור לפעילות ותנועה כמו לפני כן.

לאחר אותה שנה חיפשתי מקום להמשיך ולתרגל פיזיותרפיה בצורה שמרנית וזהירה. עדיין למדתי באוניברסיטה. שעות של ישיבה לא הקלו עלי, אבל לימדו אותי שהתנועה מקלה ומרפאה.

ואז גיליתי את הפילאטיס!

אז, שוב שלום. אני ארזה. הגעתי לפילאטיס בזכות פריצת דיסק ואני מתרגלת את השיטה כבר כמעט 25 שנה.

מאמינה גדולה ומנוסה בתנועה וחיזוק הגוף ככוח מרפא. פיזית, מנטלית ורגשית. 

מה שאני מביאה איתי בגישה השיקומית זו הרבה סבלנות ועבודה על דיוק ומיקוד והגדלת טווחי תנועה. פחות על חזרות ועומסים. 

אני מאמינה גדולה בלמידה מדוייקת גם אם היא איטית. זה אומר שבהמשך נדע לבצע את התרגול בצורה נכונה ונוכל להגביר חזרות ואף עומסים ועדיין לעבוד נכון ולשמור על הגוף חזק וגמיש.

מוזמנים אלי לסטודיו הביתי החמים והנעים שלי לאימון פרטי. פרגנו לעצמכם 55 דקות רק לעצמכם, להתנתק מלחצים מיותרים, לנשום, לתרגל ולהכיר שרירים ותנועות שלא ניסיתם ותופתעו לגלות בעצמכם יכולות שלא ידעתם על קיומן.